תשובת המקרא

בבל הגדולה, המתוארת בספר ההתגלות, היא הגוף הקולקטיבי העולמי של דתות הכזב, אשר אינן רצויות בעיני אלוהים * (‏ההתגלות י”ד:8; י”ז:5; י”ח:21‏). אף שהדתות הללו שונות זו מזו במובנים רבים, בדרך זו או אחרת כולן מרחיקות אנשים מעבודת האל האמיתי, יהוה (‏דברים ד’:35‏).‏

מפתחות לזיהוי בבל הגדולה

  1. בבל הגדולה היא סמל. המקרא מתאר אותה כ”אישה” ו’זונה גדולה’, אשר שמה הוא ”סוד מסתורי: ’בבל הגדולה’” (‏ההתגלות י”ז:1,‏ 3,‏ 5‏). ספר ההתגלות מוצג ”באותות”, או סמלים, ולכן הגיוני להסיק שבבל הגדולה היא סמל ולא אישה ממשית (‏ההתגלות א’:1‏). בנוסף, היא ”יושבת על מים רבים”, המסמלים ”עמים, המונים, אומות ולשונות” (‏ההתגלות י”ז:1,‏ 15‏). אישה ממשית אינה מסוגלת לעשות זאת.‏

  2. בבל הגדולה מסמלת ישות כלל־עולמית. היא מכונה ”העיר הגדולה המולכת על מלכי הארץ” (‏ההתגלות י”ז:18‏). מכאן שמדובר בישות בעלת היקף והשפעה חובקי עולם.‏

  3. בבל הגדולה היא ישות דתית ולא גוף פוליטי או מסחרי. בבל הקדומה הייתה עיר מאוד דתית והייתה ידועה בלחשיה וב’כישופיה’ (‏ישעיהו מ”ז:1,‏ 12, 13;‏ ירמיהו נ’:1, 2,‏ 38‏). למעשה, היא הייתה מרכז לדת כזב המתנגדת לאל האמיתי, יהוה (‏בראשית י’:8, 9; י”א:4-2,‏ 8‏). שליטי בבל רוממו את עצמם ביהירות מעל יהוה ועבודתו (‏ישעיהו י”ד:4,‏ 13, 14;‏ דניאל ה’:4-2,‏ 23‏). בדומה לכך, בבל הגדולה ידועה ב’כישופיה’. לכן ניתן לזהותה כארגון דתי (‏ההתגלות י”ח:23‏).‏

    בבל הגדולה אינה יכולה להיות גוף פוליטי, מפני ש”מלכי הארץ” מתאבלים על השמדתה (‏ההתגלות י”ז:1, 2; י”ח:9‏). והיא גם אינה מעצמה מסחרית, שכן המקרא מבדיל בינה לבין ”סוחרי הארץ” (‏ההתגלות י”ח:11,‏ 15‏).‏

  4. מצבת אבן של מלך בבל נבונאיד, ועליה סמלי השילוש האלילי סין, אישתר ושָמָש

    התיאור של בבל הגדולה משתלב עם מאפייני דתות הכזב. במקום ללמד אנשים איך להתקרב לאל האמיתי, יהוה, דתות הכזב למעשה גורמות להם לסגוד לאלים אחרים. המקרא מכנה זאת ’זנות’, זנות רוחנית (‏ויקרא כ’:6;‏ שמות ל”ד:15, 16‏). אמונות כגון השילוש והישארות הנפש ומנהגים כמו השימוש בפסלים וצלמים לשם פולחן מקורם בבבל הקדומה, והם עדיין מאפיינים את דתות הכזב. דתות אלה גם משלבות בפולחנן אהבה לעולם. המקרא מכנה חוסר נאמנות כזה כניאוף רוחני (‏יעקב ד’:4‏).‏

    עושרן של דתות הכזב והתפארותן בנכסיהן תואמים לתמונה שהמקרא מצייר לגבי בבל הגדולה, אשר ”לבושה ארגמן ושני ומקושטת בזהב ובאבנים יקרות ובפנינים” (‏ההתגלות י”ז:4‏). בבל הגדולה היא המקור ל”תועבות הארץ”, כלומר, לתורות ולמעשים הממיטים חרפה על אלוהים (‏ההתגלות י”ז:5‏). מי שמשתייכים לדתות הכזב הם ’העמים, ההמונים, האומות והלשונות’ שתומכים בבבל הגדולה (‏ההתגלות י”ז:15‏).‏

בבל הגדולה אחראית למותם של ”כל מי שנטבחו עלי אדמות” (‏ההתגלות י”ח:24‏). לאורך ההיסטוריה דתות הכזב לא רק עוררו מלחמות וליבו מעשי טרור, אלא גם לא לימדו אנשים את האמת על יהוה, אלוהי האהבה (‏יוחנן א’. ד’:8‏). מחדל זה גרם לשפיכות דמים רבה. לכן לא לחינם נקראים מי שרוצים להשביע את רצון אלוהים ’לצאת ממנה’, להיבדל מדתות הכזב (‏ההתגלות י”ח:4;‏ קורינתים ב’. ו’:17-14‏).‏

^ ס' 3 ראה המאמר ”איך אוכל למצוא את דת האמת?”‏