עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עדי־יהוה

עברית

צעירים שואלים

מה אוכל לעשות אם אחד ההורים שלי חולה?‏

מה אוכל לעשות אם אחד ההורים שלי חולה?‏

רוב הצעירים אינם דואגים לגבי הטיפול בהוריהם. הם אולי מניחים שיעברו שנים עד שהבריאות של הוריהם תחל להידרדר.‏

אבל מה אם אביך או אמך יחלו בתקופת ההתבגרות שלך?‏

שים לב לשתי צעירות שהתמודדו עם קושי זה.‏

סיפורה של אמלין

אמי סובלת מתסמונת אהלרס־דאנלוס (EDS), הפרעה כרונית הגורמת לכאב רב ופוגעת ברקמות החיבור, בעור ובכלי הדם.‏

זוהי מחלה חשוכת מרפא, ומצבה של אמי הידרדר בעשר השנים האחרונות. היו כבר מקרים שבהם ספירת הדם שלה הייתה כל כך נמוכה עד כי חייה היו בסכנה או תקופות שבהן היא איבדה את הרצון לחיות מרוב שהכאב היה בלתי נסבל.‏

אני ומשפחתי עדי־יהוה, והקהילה שלנו כל כך מחבקת ואוהבת! לדוגמה, לא מזמן צעירה בגילי כתבה למשפחתי כמה היא אוהבת אותנו והזכירה לנו שהיא תמיד תהיה שם בשבילנו. כמה טוב שיש חברים כאלה!‏

לאורך כל התקופה הזו המקרא ממש עזר לי. אחד הפסוקים האהובים עליי הוא תהלים ל”ד:19‏, ”קרוב יהוה לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע”. פסוק נוסף שמאוד עוזר לי הוא עברים י”ג:6‏, שם כתוב: ”יהוה עוזרי; לא אפחד. מה יכול לעשות לי אדם?”‏

לפסוק בעברים יש משמעות מיוחדת בשבילי. הפחד הכי גדול שלי הוא לאבד את אימא. אני כל כך אוהבת אותה, ואני אסירת תודה על כל יום שיש לי אתה. הפסוק הזה עוזר לי לזכור שאני יכולה להביט אל העתיד בביטחון ושאוכל להתמודד עם כל דבר.‏

אבל יש לי פחד נוסף. תסמונת EDS עוברת בתורשה. אמי קיבלה אותה מאימא שלה, ואני קיבלתי אותה מאמי. כן, גם לי יש EDS. אבל הפסוק בעברים י”ג:6 מרגיע אותי שיהוה יהיה ”עוזרי” גם בהיבט הזה.‏

בינתיים אני משתדלת להעריך את מה שיש לי עכשיו ולא לחיות בעבר – או לדאוג לגבי העתיד. אני נכנסת לדיכאון אם אני מתחילה להשוות את המגבלות שיש לאמי כיום לעומת מה שהיא הייתה מסוגלת לעשות בעבר. המקרא אומר שהמבחנים שאתם אנו מתמודדים כיום ’רגעיים וקלים’ בהשוואה לתקווה לחיות לנצח בבריאות מושלמת (‏קורינתים ב’. ד’:17;‏ ההתגלות כ”א:4-1‏).‏

 נקודה למחשבה: מה עוזר לאמלין לשמור על גישה חיובית? כיצד אתה יכול לשמור על גישה חיובית לנוכח קשיים?‏

סיפורה של אמילי

אבא שלי נתקף לראשונה בדיכאון כשהייתי בתיכון. היה זה כאילו שהאבא שהכרתי נעלם ואדם חדש תפס את מקומו. מאז אבי סובל מעצבות, פחדים לא־רציונאליים והתקפי חרדה. הוא מתמודד עם המחלה כבר 15 שנה. אני מתארת לעצמי כמה כואב לו להיות שקוע בעצבות למרות שהוא יודע שאין שום סיבה הגיונית להרגיש ככה!‏

אנחנו עדי־יהוה, והקהילה שלה אנו משתייכים מאוד תומכת. אחינו לאמונה ממש טובי לב ומבינים, ואף אחד מהם לעולם אינו גורם לאבא שלי להרגיש שהוא חסר תועלת בקהילה. כשאני רואה איך אבי מתמודד עם המבחן הזה, אהבתי אליו רק הולכת וגדלה.‏

אני מתגעגעת לאבא שהכרתי – אבא שלא היה שקוע בחרדות, שלא סבל, שהיה שמח. כל כך עצוב לי לחשוב שהוא צריך יום יום להילחם בתוכו באויב בלתי נראה.‏

למרות הכול, אבי עושה הרבה מאמצים כדי לשמור על גישה חיובית. באחת התקופות הקשות שהיו לו לאחרונה, הוא שם לעצמו למטרה לקרוא במקרא מדי יום, אפילו מספר פסוקים בודדים. זה מאוד חיזק אותו. אולי זה נראה כמו דבר קטן, אבל ההרגל הזה היה כמו חבל הצלה עבורו. מעולם לא הייתי כל כך גאה באבי כמו בתקופה החשוכה ההיא.‏

אני מאוד אוהבת את הפסוק בנחמיה ח’:10‏, שם נאמר: ”חדוות יהוה היא מעוזכם”. זה כל כך נכון! השמחה שאני מרגישה בקהילה, כשאני מעורבת, פעילה ומוקפת אנשים אוהבים עוזרת לחבוש את לבי הפצוע. התחושות האלה מציפות אותי ומלוות אותי במשך כל היום. דוגמתו של אבי מלמדת אותי שלא משנה באיזה קרב אתה ניצב, יהוה תמיד יהיה שם בשבילך.‏

נקודה למחשבה: כיצד תמכה אמילי באביה בהתמודדות שלו עם המחלה? כיצד תוכל לעזור לאדם הסובל מדיכאון?‏

ראה גם

למד עוד

‫עורו!‫

מה אתה צריך לדעת על הפרעות נפשיות?‏

קרא על תשעה צעדים שיסייעו לך להתמודד טוב יותר עם הפרעה נפשית.‏

ספרים וחוברות

האם אי פעם יחלוף הסבל?‏

המקרא אומר שאלוהים שונא אי־צדק ומסביר מדוע נוכל להיות בטוחים שבאמת אכפת לו מבני האדם.‏