עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עדי־יהוה

עברית

צעירים שואלים

האם כדאי שניפרד? (חלק א’)‏

האם כדאי שניפרד? (חלק א’)‏

פרידה היא לפעמים דבר טוב. חשוב לדוגמה על ג’יל. היא מספרת: ”בהתחלה זה החמיא לי שחבר שלי תמיד בירר איפה אני, מה אני עושה ועם מי אני נמצאת. אבל זה הגיע לשלב שכבר לא יכולתי לבלות עם אף אחד אחר חוץ ממנו. הוא אפילו קינא כשביליתי בחברת משפחתי — במיוחד עם אבא שלי. כשנפרדתי ממנו, חשתי הקלה עצומה!”

שרה עברה דבר דומה. היא התחילה לשים לב שג’ון, הבחור שיצאה אתו, הוא עוקצני, תובעני וגס רוח. היא מספרת: ”פעם הוא הגיע אליי הביתה באיחור של שלוש שעות! הוא התעלם מאמא שלי שפתחה לו את הדלת, ואמר: ’בואי נלך. אנחנו מאחרים’. לא ‏’אני איחרתי’, אלא אנחנו מאחרים’. ציפיתי שהוא יתנצל או יסביר למה הוא איחר. מה שהכי הפריע לי זה שהוא לא גילה כבוד לאמא שלי!”‏

מובן שמעשה מאכזב אחד או תכונה שלילית אחת אינם אומרים בהכרח שהקשר נידון לכישלון (‏תהלים ק”ל:3‏). אבל כששרה הבינה שגסות הרוח של ג’ון לא הייתה מקרה בודד אלא דפוס התנהגות, היא החליטה לסיים את הקשר.

מה אם גם את הגעת למסקנה שהבחור שאת יוצאת אתו לא מתאים לך כבן זוג לנישואין? אל תתעלמי מרגשותייך! עד כמה שזה קשה, אולי עדיף שתסיימי את הקשר. במשלי כ”ב:3 נאמר: ”ערום [פיקח] ראה רעה ונסתר”.

נכון, לפעמים הפרידה לא קלה. אבל הנישואין הם קשר קבוע. עדיף לסבול לטווח קצר מאשר להתחרט כל החיים!‏