עבור לתוכן

עבור לתפריט המשני

עדי־יהוה

עברית

צעירים שואלים

האם אני כבר יכול לגור לבד?‏

האם אני כבר יכול לגור לבד?‏

מטרתו המקורית של אלוהים לגבי הצעירים הייתה שהם יעזבו לבסוף את הוריהם ויקימו תא משפחתי משל עצמם (‏בראשית ב’:23, 24;‏ מרקוס י’:7, 8‏). אבל איך תדע שאתה באמת מוכן לעבור לגור לבד? חשוב על שלוש שאלות.‏

 מה המניע שלי?‏

הסתכל על הרשימה הבאה. שאל את עצמך, ’מה הן הסיבות העיקריות לכך שאני רוצה לעבור לגור לבד?’‏

  • לברוח מהבעיות בבית

  • להיות חופשי יותר

  • לזכות ליותר כבוד מהחברים שלי

  • לעזור לחבר שצריך שותף

  • להשתתף בפעילות התנדבותית באזור אחר

  • לצבור ניסיון

  • להקל על הוריי מבחינה כלכלית

  • אחר

הסיבות הללו אינן בהכרח פסולות. השאלה היא מה המניע שלך. לדוגמה, אם אתה מתכנן לעבור לגור לבד רק כדי להשתחרר מהגבלות, צפויה לך הפתעה!‏

דניאל, שבגיל 20 עברה לזמן מה לגור לבד, למדה הרבה מהחוויה. היא אומרת: ”כולנו צריכים לחיות עם הגבלות מסוג כלשהו. כשאתה גר לבד, שעות העבודה שלך או התקציב המצומצם יגבילו את מה שאתה יכול לעשות”. אל תיתן לאחרים ללחוץ עליך להחליט החלטה פזיזה בנושא זה (‏משלי כ”ט:20‏).‏

 האם אני מוכן?‏

לעבור לגור לבד דומה לטיול בטבע — אתה צריך ללמוד כישורי הישרדות לפני שתצא למסע

לעבור לגור לבד דומה לטיול בטבע. האם תצא לטיול מדברי בלי לדעת איך להקים אוהל, להדליק מדורה, לבשל ארוחה או לקרוא מפה? סביר להניח שלא. למרות זאת, הרבה צעירים עוברים לגור לבד כשחסרים להם הרבה מהכישורים הנחוצים לניהול משק הבית.

המלך החכם שלמה אמר שה”ערום יבין לאשורו”, כלומר הפיקח שוקל את צעדיו (‏משלי י”ד:15‏). הנקודות הבאות יעזרו לך לדעת אם אתה מוכן לעבור לגור לבד:‏

ניהול כספים: ‏”אף פעם לא הצטרכתי לשלם בעצמי על משהו”, אומרת סרינה בת ה־19. ”אני מפחדת לעבור לגור לבד ולהתחיל לנהל תקציב משלי”. איך תוכל ללמוד לנהל כספים?‏

משל מקראי אומר: ”ישמע חכם ויוסף לקח” (‏משלי א’:5‏). למה שלא תשאל את הוריך כמה כסף צריך להוציא בחודש כדי לשכור בית או לשלם משכנתא, לקנות מזון ולהחזיק רכב או לכסות הוצאות נסיעה אחרות? לאחר מכן בקש מהוריך להסביר לך איך להכין תקציב ולשלם חשבונות.

עבודות בית: בריאן בן ה־17 אומר שמה שהכי מפחיד אותו בלעבור לגור לבד זה לעשות כביסה. איך תדע אם אתה מסוגל לדאוג לעצמך? אהרון בן ה־20 מציע: ”נסה להתנהל במשך שבוע כאילו שאתה גר לבד. תאכל רק אוכל שהכנת בעצמך, שקנית לעצמך בסופר וששילמת עבורו בכסף שאתה הרווחת. תלבש בגדים שאתה כיבסת וגיהצת. תעשה את כל הניקיונות שלך בעצמך. ונסה להגיע בכוחות עצמך לאן שאתה צריך להגיע בלי שמישהו יאסוף או יקפיץ אותך”. אם תעשה את זה, תשיג שני דברים: (1) תרכוש כישורים חשובים ו־(2) תעריך יותר את העבודה שעושים הוריך.‏

כישורים חברתיים: האם אתה מסתדר טוב עם הוריך ועם אחיך ואחיותיך? אם לא, אתה בטח חושב שהחיים שלך יהיו קלים יותר אם תעבור לגור עם חבר. אבל שים לב למה שמספרת איב בת ה־18: ”שתי ידידות שלי עברו לגור ביחד כשותפות. הן היו החברות הכי טובות לפני כן, אבל אחר כך הן פשוט לא יכלו לחיות ביחד. האחת מסודרת והשנייה בלגניסטית. אחת רוחנית והשנייה לא כל כך. זה פשוט לא עבד!”‏

מה הפתרון? ארין בת ה־18 אומרת: ”כשאת גרה עם ההורים את יכולה ללמוד המון על איך להסתדר עם אנשים. את לומדת איך לפתור בעיות ולהתפשר. שמתי לב שמי שעוזבים את הבית כדי להימנע מחילוקי דעות עם ההורים לומדים לברוח מעימותים במקום לפתור אותם”.‏

שגרה רוחנית אישית: יש שעוברים לגור לבד תוך כוונה מוגדרת להימלט מהשגרה הדתית של ההורים. אחרים מתכוונים במלוא הרצינות לשמור על תוכנית אישית טובה של לימוד המקרא ופעילות דתית, אבל אחרי זמן קצר מידרדרים ומפתחים הרגלים שליליים. כיצד תוכל למנוע מ’ספינת אמונתך’ לעלות על שרטון? (‏טימותיאוס א’. א’:19‏).

קבע שגרה אישית טובה בכל הקשור לפעילותך הרוחנית וללימוד המקרא ודבוק בה. למה שלא תרשום את התוכנית הרוחנית שלך בלוח שנה ותבדוק אם אתה יכול לעמוד בה במשך חודש בלי שתצטרך לקבל תזכורות מהוריך?

 מה המטרה שלי?‏

האם אתה רוצה לעבור לגור לבד כדי לברוח מבעיות או כדי להשתחרר מסמכות ההורים? אם כן, סימן שאתה מתמקד במה שאתה עוזב מאחוריך ולא בכיוון שאליו אתה הולך. זה כמו להתמקד במראה האחורית בזמן הנהיגה — אתה כל כך עסוק במה שמאחוריך שאתה לא רואה את מה שנמצא שלפניך. מה הלקח? אל תתמקד רק ברצון שלך לעזוב את הבית — מקד את מבטך במטרה ראויה.‏

תהיה מטרתך אשר תהיה, חשוב עליה היטב. משל מקראי אומר: ”מחשבות חרוץ אך למותר” — כלומר, תוכניות החרוץ מקנות לו יתרון — ”וכל אץ אך למחסור” (‏משלי כ”א:5‏). שמע בעצת הוריך (‏משלי כ”ג:22‏). התפלל על כך. ושקול את העקרונות המקראיים שהוזכרו לעיל.

השאלה האמיתית היא לא ”האם אני כבר יכול לגור לבד?” אלא ”האם אני כבר יכול לנהל בית לבד?” אם תשובתך לשאלה השנייה היא חיובית, ייתכן שאתה כבר מוכן לפרוש כנפיים ולעזוב את הקן.